הגמרא מבארת שנחלקו התנאים בהבנת הפסוק

רבי יאשיה למד שכלי הלח נתקדשו מבפנים ומבחוץ והמילה אותם ממעטת שכלי היבש לא התקדשו בחוץ אלא רק בפנים.

ור' יונתן סבר שמידת היבש בכלל לא התקדשה והפסוק נצרך למעט מידת הלח מבחוץ שנתקדש רק מבפנים ולא מבחוץ

הגמרא שאלה מדוע לא נאמר שר"ע ואחד מתלמידי ר' ישמעאל (ר' יונתן ) אמרו שניהם דבר אחד (שכלי היבש לא נתקדשו) והגמרא משיבה שיש הבדל בין ר"ע לר' יונתן כי לדעת ר"ע בכלי הלח התקדשו מבפנים ומבחוץ .

לדעת ר"ע שכלי היבש הם חול ולכן לא התמעטו וכלי הלח הם התקדשו גם מבפנים וגם מבחוץ מה ילמד מהמיעוט של המילה "אתם"?