שרגילין לעשות תאנים גרוגרות" לפי ביאור רש"י בסוגיה הכוונה שלא תורמים גרוגרות במיניין על התאנים כי הם קטנות יותר ואם יתן עשירית במינין יצא בסה"כ פחות מעשירית

בהמשך הגמרא העמידה את הרישא כשאין כהן וא"כ גם הסיפא שאליה אנו מתיחסים באופן פשוט מדברת כשאין כהן אבל כיוון שכתוב שלא ניתן להפריש מהגרוגרות על התאנים ובמקום שאין כהן הרי הולכים לפי מתקיים ולא לפי היפה לכן הסבירה הגמרא שהסיפא מדברת כשיש כהן וכ'.

ולכאורה קשה שהרי לפי ביאורו של רש"י לא נאמר שלא ניתן להפריש מהגרוגרות על התאנים אלא שלא ניתן לעשות כן לפי מיניין אלא צריך להוסיף כדי שבאמת זה יהיה עשירית ומימילא מה מכריח את הגמרא להעמיד את הסיפא כשיש כהן ניתן להעמיד כמו ברישא שמדובר שאין כהן ובכל זאת לא ניתן להפריש מהגרוגרות על התאנים הכוונה שלא ניתן להפריש ע"פ מיניין אלא צריך להוסיף כדי שהשיעור ישאר עשירית וצ"ע

אומנם אח"כ ראיתי בשיטה המקובצת על הדף באות ב' ששאל כך בקיצור והעמיד בתרומה גדולה שחיטה אחת פוטרת את הכרי

אבל לשיטת רש"י בסוגיה עדיין קשה וצ"ע