|
|
... לכדתניא לא תאפה חמץ מה ת''ל והלא כבר נאמר לא תעשה חמץ לפי שנאמר לא תעשה חמץ יכול לא יהא חייב אלא אחת על כולם ת''ל לא תאפה אפייה בכלל היתה למה יצאת להקיש אליה מה אפייה מיוחדת שהיא מעשה יחידי וחייבין עליה בפני עצמה אף אני אביא לישת' ועריכתה וכל מעשה יחידי שבה לאיתויי קיטוף שהוא מעשה יחידי וחייבין עליה בפני עצמה ... ואימא אפייה דפרט בה רחמנא ליחייב חדא אינך ליחייב חדא אכולהו משום דהוה דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא קשה לי - לא מובנת לי קושיית הגמרא בשלב 2 [וממילא הצורך בתירוץ בשלב 3], והרי כבר בשלב 1 נאמר העיקרון של "דבר שהיה בכלל וכו'"! זאת אומרת: מה התחדש כאן? כבר כשלמדתי את שלב 1 הבנתי שמדובר על הלימוד של "דבר שהיה בכלל וכו'" ! |