על אבא חלקיה ואשתו :
כבר במקרא - באאע"ה ושרה אימנו ע"ה וביצחק אע"ה ורבקה אימנו ע"ה וגם בסיפורי צדיקים אחרים מוצאים את העניין שהאשה צדקת מן האיש כי היא יותר 'מעשית וקרובה' בצדקתה מהאיש ולכן נענית ראשונה.
א. מדוע מראש לא בקשו החכמים שאשתו של חלקיה תתפלל על ישראל כדי שירדו להם הגשמים, וכי תפילתה לבדה לא היתה מועילה, או שמא זה היה בדיוק המבוקש, אף שלא נכתב בפירוש מסיבות של צניעות ושמירת כבודו של אבא חלקיה - שיתפללו שניהם - להרבות בתפילה כי לזו 'מתאוה' כביכול הקב"ה ?
ב. האם הסיפור הוא 'ישר' או 'הפוך', כלומר האם הקב"ה מתאוה לתפילת הצדיקים לגשמיו ולכן אינו מורידם עד שיתפללו או שאינו מורידם בשל המצב הרוחני של העם ותפילת הצדיקים היא פתרון לעת מצוא צדיקים כאלו ?
ג. מדוע כל השו"ת בדרך ארץ, וכי זה כ"כ חשוב שנדע שצריך לתת לילד שיותר רעב שתי פרוסות לחם מילד שאינו כ"כ רעב שיקבל רק אחת, ומשמע שכל אחד קבל רק במידה מאד מדוייקת ומצומצמת.
אני מהרהר בלבי איזו מן ילדות היתה לשני הילדים הללו שחיו בצילם של שני הורים כאלו בתנאי צמצום ודיוק קיצוני. האם יש הורים המחנכים כך את ילדיהם ?
( אני בן ליוצאת שואה ע"ה, ואצלנו היה אסור להשאיר אוכל בצלחת גם אם האוכל לא היה טעים, כי יש בעולם ילדים שרעבים ללחם...ואעפ"י שלא קשור כלל לשואה אבל השואה יצרה רגישות כללית בעניין... )