אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא כׇּל הַמְּמָרֵק עַצְמוֹ לַעֲבֵירָה חַבּוּרוֹת וּפְצָעִין יוֹצְאִין בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר חַבּוּרוֹת פֶּצַע תַּמְרוּק בְּרָע וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּדּוֹן בְּהִדְרוֹקָן שֶׁנֶּאֱמַר וּמַכּוֹת חַדְרֵי בָטֶן אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק סִימָן לַעֲבֵירָה הִדְרוֹקָן.

לפי אחד הפשטים שראיתי, מדובר באדם שהכין את עצמו לדבר עבירה.
האם מדובר שגם עבר את העבירה?
כי אם לא, כיצד ה' מענישו הרי מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה..

האם חייבים לומר שמדובר שגם עבר על העבירה?