1]בי''ד הגדול היו מקדשין חלק מהחודשים ע''פ עדות ראיה על הלבנה בחידושה, וחלק מהם היו קובעין לפי החשבון.
2] ה'חשבון', זה, שכל חודש היו מחשבין את תולדות הלבנה, מתי יהיה המולד הממוצע [שקל יחסית לחשב] ומתי יהיה המולד האמיתי. וכמה זמן יהיה מהמולד האמיתי עד שיהיה אפשר לראות את הלבנה בחידושה, וכשתיראה, איך תיראה.
3] ב'חשבון' היה צורך לכמה דברים: א]חלק מראשי החודשים היו קובעין לא לפי עדות ראיה, אלא לפי ה'חשבון'. ב] כשיש מצב שבו אי אפשר לקדש את החודש על פי עדות ראיה, בכמה ראשי חודשים רצופים בזה אחר זה, בי''ד הגדול קובעין את כל ראשי החודשים לפי ה'חשבון'. ועושים חלק מהחודשים - חסרים- בני 29 יום, וחלק מהחודשים, עושים מלאים - מעוברים בני 30 יום כל אחד. ומתכוונים בחשבונם, שאם תיראה הלבנה בהתחלת החודש הבא, לא יהיה מצב שהלבנה החדשה תיראה בסוף יום 28 או 27 לחודש שעבר. [רמב''ם הלכות קדוש החודש, ושם כתב, שההלכה הזו היא במסורת התושב''ע ממשה מסיני] ג] לבדוק אם לקבל את עדות העדים על ראית הלבנה בחידושה בזמנה. [בסוף יום 29 לחודש שעבר, או בתחילת ליל 30]. גם אם ברור לנו שהעדים הם נאמנים, יתכן שכדמות לבנה נראתה להם בעבים. [=בעננים הסמיכים]
ד] כשאין בי''ד הגדול של חכמים סמוכים, קובעין הכל לפי החשבון. כמו בימינו, שבי''ד הגדול האחרון בראשות הנשיא רבי הלל[דור עשירי, או 11 להלל הזקן] תקנו לפי ה'חשבון' את הלוח העברי, שלפיו אנו הולכים עד היום.
4] לפי פירוש המשנה לרמב''ם, ב''סוד העבור''שנמסר למשה מסיני, הייתה דרך חישוב להגיע מהמולד האמיתי ל'קיצי הראיה' של הלבנה - מתי תיראה, ואיך. ואת המחלוקות בין רבן גמליאל, לאותם החכמים שחלקו עליו, בשני המקרים שמובאים במשנה[בסוף פרק ב'] נראה להסביר, שבמסורת הזו היו כמה פרטים, ובפרט אחד נחלקו בפירושו.[בהודעה זו, יש גם תשובה לכמה שאלות שהועלו ב'אשכולות' ימים האחרונים]