בסוף הדף פטנט נחמד לימאים.
"אמר להו רב נחמן להנהו נחותי ימא אתון דלא ידעיתו בקביעא דירחא כי חזיתו סיהרא דמשלים ליומא בעירו חמירא אימת משלים בחמיסר והא אנן מארביסר מבערינן לדידהו דמגלו להו עלמא מארביסר משלים"
כאשר קמים בבוקר ורואים שהירח עומד לשקוע, מעט לפני זריחת השמש (כנראה קמו באור ראשון לפני הזריחה), הרי שהגיע י"ד ויש לבער את החמץ.
*
מיד שואלים שייתכן וזה כבר בחמישה עשר, ובפרט אם מפספסים מעט והירח ישקע לאחר הזריחה, שאז גם אסטרונומית כבר עבר אמצע החדש ומתרצים מה שמתרצים שראייה יום קודם בים אפשרית וכנראה הכלל טוב יותר מכלום.
*
אכן היה אפשר לשפר את הכלל ולצפות בירח הכמעט מלא האחרון שזורח לפני השקיעה בערב והוא לפני אמצע החודש שהוא ט"ו.
*
בכל אפן, גם סימן זה אינו מובהק שכן עקב מהירותו המשתנה של הירח במסלולו ייתכן המרחק בין מולד לירח מלא יהיה יותר או פחות מחצי חודש ובהפרש של יומיים אפילו, כך שיכולים לראות ירח מלא כאשר למעשה התאריך הוא לא פבח אלא כבר בתוך הפסח וכך להיפך, אולם אם איבדו לגמרי את תחושת הזמן ולא יודעים גם מתי נקבע החודש, ואין דרך אחרת, הרי שסימן זה טוב יותר מכלום ואולי גם על כך דורשים "אשר תקראו אתם".