במשנה יש שני אופנים. א. לא יביא חצאין מביתו. ב.מת כה"ג. בברייתא יש אופן נוסף באמצע של נטמא או אבד. מדוע השמיטה זאת המשנה. יש לומר שהברייתא דורשת מפסוקים, ויש פסוק נפרד לדין הראשון ופסוק נפרד לדין של נטמא שלא יביא מנחת הערב חצויה. אבל מבחינת התוכן העיקרון שוה בשניהם שזה דין במנחה שכל חצי ממנה יבוא מתוך עישרון שלם. אולי היה ס"ד לחלק וצריך פסוק נפרד, אבל אחרי שיש פסוק זה אותו דין. אבל כה"ג שמת זה אכן דין בפני עצמו. כאן יש לנו חצי עישרון שבא מעשרון שלם. במנחה לא חסר כלום. ואעפ"כ גזיה"כ שיביא אחר מביתו וזה לא יכול להיות מובן מן הדין הראשון.

אגב בהמשך הסוגיא על חביתי כהן גדול כיצד. רש"י מביא כתיב מחבת וכתיב מורבכת. לכ' לפי ההמשך היה עליו לומר כתיב מחבת וכתיב תופיני. וצ"ע.