מסכת קידוש החודש
שני הפרקים הראשונים של המסכת אינם עוסקים בראש השנה אלא בדיני קידוש החודש, ורק שני הפרקים האחרונים של המסכת עוסקים בדיני ראש השנה.

סדר המסכתות
סדר המסכתות אצל הרי"ף הוא: ראש השנה, יומא, סוכה, ובניגוד לסדר המסכתות שלנו בו מסכת ראש השנה באה רק לאחר מסכתות יומא סוכה וביצה.

פשר מיקום המסכת
תירוצים רבים נכתבו על הקושי בכך שמסכת ראש השנה נלמדת לאחר מסכת יומא וסוכה ולא לפניהם, ובדרך הרמז כתב בספר אמרי סופר כך: "רצו לרמז זאת, כאילו ראש השנה הוא אחרי יום כיפור וסוכות, כיון דכל המצוות של יום הכיפורים וסוכות מצרף כבר הקב"ה בראש השנה ביום הדין לזכויותיו של כל יהודי".

מעלת לימוד המסכת בראש השנה
בספר מטה אפרים (תקפג/ד) כתב שלימוד מסכת ראש השנה בראש השנה הוא סגולה גדולה לכך שיזכה ביום הדין, ובספר שמחת חיים כתב: "על ידי שאדם קורא משניות ראש השנה על ידי עסקו בהם נחשב לו כאילו דנו אותו, וכשיש דין למטה אין דין למעלה".

מעלת לימוד המסכת בכל השנה
בסוף מסכת מגילה מובא בברייתא: "משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג", וביאר המהרש"א: "ולא נקט נמי ראש השנה ויום כיפור (...) כי יש לאדם ליתן לבו לתשובה בכל השנה כמו בראש השנה ויום כיפור".

ראש השנה למעשר כספים
בנוסף לראשי השנים המוזכרים במשנה בתחילת המסכת, כתב בשו"ת חוות יאיר (סימן רכד), שמן הנכון לקבוע את ערב ראש השנה, לזמן עריכת החשבון למעשר כספים, מפני שבאחד בתשרי מזונותיו של אדם נקצבים.

למי שאירע דבר לא טוב
בספר זכרון למשה הביא בשם החתם סופר, שאמר למי שאירע לו דבר לא טוב בליל יום הקדוש, שילמד כל ימי חייו מדי יום ביומו גמרא מסכת ראש השנה.

נשאר עוד מה ללמוד
המסכת מתחילה באות א' ("ארבעה ראשי שנים") ומסתיימת באות א' ("אבל בעיר לא"), לרמוז שעם כל מה שלומד האדם, ידע בעצמו שלא התחיל אלא אות א' ונשאר בה. (מתוך ספר שמחת חיים)