''מיד התינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין את אתרוגיהן'' . יש כאן ב' פירושים ברש''י. מה הטעם למנהג הזה, ומדוע לשמוט הלולב לקרקע לאחר שנענעו בו, ונראה לומר, שכיון שהילדים עמדו הרבה זמן הם כנראה רעבים, ואנו רוצים שיטעמו מיד לשם בריאותם. ואם התינוק חושש לשמוט את הלולב, הגדול שומטו מידו דרך שמחה, ואומר לקטן לאחוז האתרוג בשתי ידיו ולאכול ממנו. וגם הגדול לוקח ממנו חתיכה ואוכל, אולי גם הוא רעב או צמא, ואולי כדי לתת לקטנים הרגשה שהם לא עברו על שום דבר.