א. גוחות - תמה אני מדוע אין אף אחד המפרש בפשטות שגוחות הן כמו גוחנות בלשוננו. ( אם יש מי שמפרש כך נא לכתוב לנו ).
ב. מלשון הפסוק 'אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח' היה צריך להסיק לפי פשט הכתוב שלא בחריות של דקל ואף לאו דווקא בערבות הקיפו לזקוף על המזבח אלא בענפי הדס גדולים. ולא ראיתי מי שיכתוב כך. למעשה מתמיה הדבר שר' יוחנן בן ברוקה סובר שהביאו חריות של דקל ולא ערבות. ושאלתי עצמי שמא התכוון שהביאו חריות של דקל להעמיד ולזקוף על קיר המזבח וחבטו ערבות, אך הלשון אינה ברורה. ומנהגנו תמוה כי אם חבטו חריות מדוע איננו חובטים גם אנו חריות ( ולו למי שלא מוצא ערבות ? ). אשמח להסברים.
ג. מדוע מוצא ( בשורוק ? ) ולא מצה ( בחולם חסר ) כבכתוב ביהושע כד, כו : וְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה וְהַמֹּצָה. ( כדרכו התלמוד הבבלי מחפש הסברים לשמות שאינם ההסבר המקורי אלא דרשנות כמו לשמה של אסתר וטבריה ורבים ואכמ"ל ).
(ד. העולם לא נברא אלא בשביל ישראל שהם ע-ם ובהם בתוכם ל"ו - צדיקים רואי פני שכינה, לרוב ה'עם' ( אלו שמבחוץ ) העול"ם כנעלם ולל"ו הפנימיים של העול"ם גלוי שכינה.)
ה. ברור מדוע די בערבה של בד אחד ועלה אחד, כי אם לא שימרו את הערבה רעננה במים ודאי נשרו כבר רוב העלים עד שביעי של סוכות ולא נשאר כמעט מה לחבוט ( יש בזה איזה עניין רעיוני ? ). אבל זה העלה אצלי שאלה בסיסית : מדוע בסוכות מצמצמים בשמחה, האם זה משום שאנחנו עדיין בגלות ובחורבן ?
- ארבעה מינים ככתוב בתורה ואף ענף לא יותר, ומדוע לא מרבים משום שמחה בלי איגודם ללולב בעוד הדסים וערבות וענפים יפים אחרים כמו ענפי ברוש ( שמואל ב ו ששמחו לפני הארון בעצי ברושים ) ועצי שמן ( שמהם נעשו הכרובים, והרי בימינו יש חנויות פרחים מקושטים בענפים יפים )? מדוע היה מנהג י-ם לקחת עמם לכל מקום את ארבעת המינים אך לא מובא שגם נענעו אותם בכל פעם מרוב שמחה והרי עיקר עניין הנענוע אינו רק בשל כוונות גבוהות של מעלה ומטה ( שלום ) וארבע רוחות השמיים ( בהם מולך הקב"ה ) אלא פשוט משום שמחה לפניו כמובא בכתוב במקרא ?! מדוע נהפכו ארבעת המינים לבקשת ישועה לקב"ה כביכול במקום לביטוי שמחה ?
אני שואל את עצמי האם לא כדאי היה שנחדש אנחנו מנהג כזה של שמחה שכל מקום בסוכות נלך עם ארבעת המינים וננענע בהם וגם נזכה את זולתנו בנענועים תוך ברכה בזו הלשון : יהיה השנה ובשנה הבאה שמח לך ולכל משפחתך ( ר"ת...)...
שמא אם ננהג שמחה כזו ישוב ה' לשוש עלינו לטוב כאשר שש על אבותינו להקים מחדש מקדשו במהרה בימינו ?
אשמח לתגובות