כתב בגמ' "ושל תרומה טהורה כו' חד אמר משום שמכשירה", והסבירו כל המפרשים לענ"ד (למעט הריטב"א), שההכשר לטומאה נעשה באופן שאין לו הנאה מעצם הנגיעה במים (שנוגע האתרוג בלולוב או בידים הרטובות). אולם, מלשון הרמב"ם בריש מכשירין (ואף מהגמ' משמע הכי אם כי אינו ברור כ"כ) משמע דאינו מכשיר אלא בניחא ליה דייקא ולא גם בחוסר מצב של לא ניחא ליה, וקשה לומר דהכא שאני כיוון דניחא ליה שירטב הלולב ועוד ניחא ליה שיגע באתרוג עושים זאת כעין גילוי דעתא דניחא ליה באתרוג.