והוציאו מסוכתו.
צ"ע בתרתי:
א) לכאורה גם בלא הוציא את חבירו מסוכתו - הוי גזל ופסול לר"א
ב) לכאורה גם אין חברו כלל בסוכה ונכנס הוא שלא מדעת חבירו לסוכה - הוי גזל ופסול לר"א, וא"כ מדוע האוקימתא של הגמ' היא בשתוקף את חבירו.
חשבתי להסביר, שהגמ' העמידה המחלוקת דווקא בכה"ג כדי להשמיענו חידוש שרבנן מכשירין אף בזה ולא חשיב מצוה הבאה בעבירה.
ואולי ניתן לומר שאם נכנס הוא לסוכת חבירו שלא מדעתו, גם ר"א יודה שאין מדובר בגזל, משום דניחא ליה לאיניש דתיעבד מצוה בממוניה.
אודה למי שיאיר עיני במאור תורתו.