כשיש בר מצווה בימי הספירה, אני כמעט בטוח מראש על מה תהיה דרשת החתן...

יש שאלה ידועה אם הנער יוכל לספור את העומר בברכה.
לפי הדעה שכל יום נחשב למצווה בפני עצמה - ודאי יוכל לספור.
אך לפי הדעה שכל 49 הימים הם מצווה אחת ארוכה, ואם לא ספר יום אחד לא קיים את המצווה, נמצא שכיוון שאת תחילת הספירה לא ספר בחיוב, אלא רק מדין חינוך - איך יוכל לברך על חציה השניה?

***

בסוגייתנו יש עניין דומה בדעת רבי אליעזר, שמצווה סוכה צריכה להיות שבעה ימים ברצף (ושתי סעודות בכל אחת) באותה סוכה. אם פספס את ההתחלה או עבר סוכה באמצע - הלך הרצף ולא קיים את המצווה.

והנה דורש רבי אליעזר מהמילים "כל האזרח" לרבות קטן שהגדיל וגר שנתגייר באמצע החג, שאע"פ שלא התחייבו בתחילת החג - מקיימים את חלקו השני.

לכאורה נוכל להוכיח מכך שהוא הדין בספירת העומר.

אלא שהיא הנותנת!
העובדה שצריך לימוד מפורש מפסוק, שלולי שהיה הפסוק אומר לנו "כל האזרח" היינו אומרים שהם פטורים - אם כן בעומר שאין את הלימוד "כל האזרח", הסברה היא שאינם יוצאים.