שתי שאלות נשזרות בדפים האחרונים, הקש סוכה לדירתו וממילא עד כמה יכולה או צריכה להיות דירת קבע

וסוגיות שינה

בצד הקיצוני של שתיהן מופיע ר"א
הסוכה לשיטתו מצריכה קבע כ"כ מוחלט עד שישיבה בשתי סוכות של אותו אדם פוסלות לחלוטין את מצוותיו, למרות שהסוכות צמודות לשני בתיו שגר בהם ללא שום פקפוק בקביעתם כדירתו

מצד שני רא מעיד על עצמו על צימצום בשינה ושיחה, ריכוז מוחלט בתורת רבותיו שלא איבד טיפה מהם, האיש שעזב מנעמי ארמון אביו והלך ללמוד תורה בעניות מוחלטת והנזרות מצרכי העולם (פלא גדול שלא ישן בבית מדרש, איפה היה לו לישון אם לא על הספסל?!) אדם כזה ברור לחלוטין שהעוהז בטל בעיניו וארעי בעלמא הוא ורק בתורה ומצוות הנצחיות מצא מנוחתו וקביעותו

אומנם
אין הלכה כרא ששמותי הוא, שיטת ב"ש שכופים ה'תירה' על המציאות אינה שיטת ב"ה שמהמציאות מבררים התורה, לשיטתם בית קבע הוא ביתו של כל השנה ואילו סוכת מצווה יציאה ארעית היא, גם אם תדירה, וזו הדרך למעשה