א. תפילין יש להן בדיקה. לכ' צ"ב הרי אי אפשר לבדוק אם נכתבו כסדרן. ומשמע שכל הסוגיא דזה פשיטא דמיירי בנאמן. והמומחה הוא שיודע דברים מסויימים, שקלא אילן פסול ובהמשך שבעינן לשמה.

ב. נראה שבאו לרמוז שהציצית היותר פשוטה יחסית אי אפשר כלל לבדוק. תפילין יותר מורכב ודוקא זה ניתן לבדיקה. ספרים הרבה יותר מושקע, וזה ניקח מכל אדם.

ג. רבי מני דייק וזבין. לכאורה הרבה יותר קל לקחת ממומחה מאשר לבדוק. ויתכן שהכוונה שהיה גם דייק - בודק, וגם רוכש ממומחה כחומרי הבריייתא. ואז מובן שזכה לברכת הסבא.

ד. מה התכוון הסבא? להצלחה ברוחניות או גם בגשמיות. ואגב קבלה בידינו שכל סבא (חוץ משבת לג) הוא ניהו אליהו הנביא זכור לטוב.

ה. מן התגר כשרה ואע"פ שאסור למכור. כלומר יותר יש לסמוך על הכלל שתגר לא מרע נפשיה מאשר על חזקת ישראל שקיים הגזירה לא למכור לעכו"ם.

ו. שמא יתלווה עמו בדרך ויהרגנו. מוכר הסיפור עם הנתיבות שאלמנתו ובתו נסעו עם עגלון גוי וניצלו בנס. ובא בחלום ואמר שהטריחוהו מן השמים להצילן וכמעט שלא הצליח בגלל שעברו על גזירה זו דלא להתייחד עם העכו"ם.