בפשוטו הוא הודאה לה' על זה שיש לאיש יותר מצוות מאשה

ב. אבל צ"ב לומר כן

א. דלא מצאנו ברכה לכהן שלא עשני לוי, וללוי שלא עשני ישראל, וכו'.

ב. למה לברך ברכה זו בכל יום, כמבואר ברמב"ם דבשלמא פוקח עורים וכו' אבל שלא עשני אשה, למה.

ג. צ"ע נוסח הברכה, דהל"ל בא"ה אמ"ה שעשני איש, וצ"ע טעם הנוסח בשלילה שלא עשני אשה.

ד. דרך בנ"א להשתמש במעלה שיש להם יותר מצוות מנשים, כדי להתגאות על נשים, ולבזותן, ובזה עוברים על כמה עשין ולאווין חמורים, ובמקום להודות לה' על המעלה, הם משתמשים בידיעה על מעלה זו כדי להרחיב את האני, במקום להתבטל לפני ה'. וצ"ב שחז"ל ישימו מכשול כזה בפני בנ"א,

ה. ואת"ל שלא חששו חז"ל למכשול זה, בבחינת צדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם, עדיין צ"ע דמכיון שגם האשה היא יציר כפיו של ד', אין נכון שאדם יברך את ד' על זה שהוא לא אשה, דאפ' על שמש וירח כתוב הללוהו שמש וירח, ובברכת לבנה ששים ושמחים לעשות רצון קונם, ואצ"ל באשה. דגם איש וגם אישה כולם עושים רצון קונם כפי שברא אותם.