מענין שהגמרא אומרת תניא נמי הכי על ברייתא שהיחיד (ר"מ) כמו ר' יהודה ודלא כחכמים. זה רק "הכי" שחוץ לג' ודאי יתפור.

ובענין מה ששאלו התוס' הראשון בעמ' ב' מאי קמ"ל ובלבד שלא תהא מופסקת, הש"מ הראשון על הגמ' בעצם עונה על כך למרות שהוא לא מקשר להדיא.

ובאותו ענין לכ' צ"ב מה הקשר בין ג' המחלוקות של רב ושמואל שכינסום לפונדק אחד. מילא השתים הראשונות דומות מעט, אבל השלישית בלי קשר כל שהוא. לכ' התשובה היא מפני שבשלשתן הלכה כשמואל באיסורי.

וללא כל קשר "נצפין" כאן אימרה על ההגדה. בקטע הא לחמא, בחלקו השני יש הנגדה, השתא הכא לשנה הבאה בא"י, השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין. יש להוסיף שגם הקטע הראשון הוא בהנגדה. אבותינו במצרים אכלו לחם עוני ואנו מזמינים את כל דכפין ודצריך כיד ה' הטובה עלינו. (ולהתראות מחר, בעצם היום, במפגש).