סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

פורום פורטל הדף היומי

מנחותמא ע"אטז ניסן תשע"א01:18בענין טלית כפולה / ‏המכריע
טלית כפולה חייבת בציצית ור' שמעון פוטר. יש להבין לכאורה אם ר' שמעון חושש שתיפתח והציצית יהיו שלא במקומן, הרי אז מה יקרה? יהא לבוש בד' כנפות ללא ציצית כהלכתן. ומה מרויח ר' שמעון שפוטרו מראש ומבטל מיד מצות ציצית. ואם כוונת ר' שמעון לא ללבוש בגד כזה, הוה ליה למימר ר' שמעון אוסר וכדומה.

לכאורה צריך לומר שר' שמעון סובר שהבגד נחשב לפי אורכו האמיתי ומכיון שכל ד' כנפותיו בצד אחד הרי הוא פטור מציצית כדאי' בפוסקים על דברים דומים (כגון בדיון מדוע הכותנות שלנו פטורות מציצית). וא"כ רש"י קיצר במקום שהיה לו להאריך.

בסיפור הבא בגמרא לא ברור אם את ההערה אמר האורח או בעה"ב. אבל ברש"י זה מפורש בהמשך בתוך דבריו שהאורח היה המעיר.

עוד נקודה בסיפור הבא. לכאורה החידוש שם רק שלדעתו חובת טלית. אבל במח' התנאים לא פסק כי הרי הסיפור היה שזה נפתח, ובזה לכו"ע לא יוצא כשהציציות באמצע הבגד. אמנם לכ' א"כ יכול היה לשוב ולכפול ולהשתמש בכפול. משמע שפסק כמו ר' שמעון ושאז לר' שמעון פטור וכנ"ל. (או שנדחוק שהכפל היה למידת קטנים ורבה בריה דר' נחמן היה צריך לו בפשיטותו). ויל"ע.

מענין שהגמרא "לא מתרגשת" שפליגא אדמלאכא. לא בשמים היא. המלאך יכול לומר עדות על מה מענישים בשמים, ואמורא רשאי לחלוק עליו. ידועה האימרה של ר' יואליש מסאטמר. על הגמרא בפ"ק דגיטין מנין שר' אביתר בר סמכא שפגש את אליהו הנביא (מוצאי יו"ט עכשיו) ואמר לו שהקב"ה חוזר על דבריו של ר' אביתר. אם כן מעצם העובדה שר' אביתר משוחח עם אליהו הנביא עדיין אין זה אומר שהוא בר סמכא, אבל מזה שמכוון אל האמת בדבר קטן (האם בעלה של הפילגש מצא לה זבוב או נימא) זה מהוה ראיה לסמכותו. מכאן שלכוון אל האמת בתורה אפילו בדבר של מה בכך, זה גדול (לפחות מבחינות מסויימות) יותר מגילוי אליהו.

ולסיום הסוגיא עולה שקוברים בטלית מצוייצת כהלכתה. עם זאת נהגו (לפחות בני אשכנז) לקבור בט"ק ללא ציציות על פי מסק' התוס' בכ"מ. והנה ידוע שהגר"א בדעתו הרחבה פסק שיש לקבור עם טלית מצוייצת ופקד כך לעשות עמו. בשעה שהורידוהו לקבורה, דרך מישהו על הכנף בלי כוונה ונקרעו החוטין. הושיבו ב"ד מתלמידיו והחליטו לא לתקן, כי כנראה מן השמים לא רוצים שישנו עמו מהמנהג.

אגב הגר"א ודריכה על ציצית. הכרתי יהודי זקן (חותנו של ר' יושע בער מבריסק שנפטר בשנת תשמ"א) שהכיר יהודי זקן שנפטר ביום הולדת מאה שלו. וכשהזמינו אליו רופא בהיותו קרוב למאה לא הסכים לתת לטפל בו. מפני שבילדותו דרך בלי כוונה על הטלית של הגר"א והגר"א אמר לו "יינגעלע זאלסט לעבן אונדערט יאר, גיי אראפ פון מיין ציצית (ילדון יקר, שתחיה מאה שנה, רד נא בבקשה מן הציצית שלי), ועל כן הוא מובטח עד מאה. וכך הוה. (זאת שמעתי מהישיש הנ"ל שהכיר את ההוא בעצמו).

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר