|
|
"ואחר כך כל אחד ואחד מביא ספר תורה מביתו, וקורא בו כדי להראות חזותו לרבים". איך מותר להביא ספר תורה והאם נפסק להלכה? רש"י הסביר: "להראות נויו של ספר תורה, ותפארת בעליה שטרח להתנאות במצוה, שנאמר 'זה אלי ואנוהו' - התנאה לפניו במצות, לולב נאה, ספר תורה נאה, בקלף נאה, בדיו נאה, בלבלר אומן, ומערב יום הכפורים הביאום שם". אולם במסכת סוטה (מא.) כתב רש"י שהביאו את הספרים ביום הכיפורים, ומסביר מדוע התנא לא חשש לאיסור הוצאה בהבאת ספרי התורה: "דקסבר אין עירוב והוצאה ליום הכפורים, אי נמי ירושלים דלתותיה נעולות בלילה ומערבין את כולה". הרמב"ם השמיט את כל העניין של הבאת ספרי תורה נוספים. בהלכות ערובין (ח', ד') כתב הרמב"ם: "וכשם שהמוציא מרשות לרשות בשבת חייב, כך המוציא מרשות לרשות ביום הכפורים חייב", וכתב על דבריו בכתר המלך שם: "והנה הכא הוא דברי רבינו מפורשים דיש עירוב והוצאה ליוה"כ... והנה ע"פ זה נ"ל לישב מה דהשמיט רבינו ולא הביא לקמן בפ"ג מהל' יוה"כ מה דאיתא בברייתא דיומא (דף ע) ובמסכת סוטה (דף מא) דכל אחד ואחד מביא ספר תורה מתוך ביתו וקורא כדי להראות חזותו לרבים, ורבינו ז"ל לא הביא זה שם, ונ"ל דמשום כן, דהנה במס' סוטה פירש רש"י דקסבר אין עירוב והוצאה ליום הכפורים, ואם כן כאן דרבינו ס"ל דיש עירוב והוצאה אינו יכול להביא זה. ומה שמסיק רש"י ז"ל עוד: א"נ ירושלים דלתותיה נעולות בלילה ומערבין את כולה, הנה לפי מ"ש לקמן המל"מ בפ"ג מהל' ביאת המקדש הל' כ', מבואר להדיא דס"ל לדידן דירושלים הוה רה"ר... וא"כ על כרחך צ"ל כפי תירוץ הראשון שברש"י ז"ל, דס"ל להברייתא דאין עירוב והוצאה ליוה"כ, ואף שבמס' יומא (דף עא) פירש רש"י שמערב יוה"כ הביאו, בכ"ז קחשיב ליה רבינו לדוחק, דהיכא העמידו את הס"ת? ואפ"ל דגם ביומא דפירש רש"י דהביאו מערב יוה"כ, הוא רק מיירי היכא דחל יוה"כ בשבת... ולהכי שפיר רבינו השמיט זה, דפוסק יש עירוב והוצאה". כלומר, הרמב"ם סובר שהיחידים לא הביאו ספרי תורה, בגלל איסור הוצאה מרשות לרשות. ועיין שערי היכל מערכה קס"ח, שדנו האם קריאה זו קשורה לחיוב קריאת התורה או לא. |
טוען....
• הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן • תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום