הגמרא מספרת על דו שיח שקיים ריש לקיש עם רבה בר בר חנא ומוכיח אותו על אנשי בבל והגמרא שואלת וכי דיבר ריש לקיש עם רבה בר בר חנה והרי אפילו אם ר' אלעזר לא דיבר
מה הפליאה - וכי בגלל שלא דיבר עם ר' אלעזר אין היתכנות לדבר עם רבה בר בר חנה
וכן מה סיבת המניעה לשיחה של ריש לקיש עם מרא דאתרא דישראל הגמרא נותנת סיבה שאם היה מדבר עימו היו כולם מאמינים בעסקאות לריש לקיש - כיצד סיבה זו משליכה על הכשר השיחה בין ריש לקיש לרבה בר בר חנה
אשמח לבירור