.
במבט ראשון; עודיהו = עדיין, כמו 'עודנו על מצחו'.

אם כך המשפט הופך למסורבל בהמשך הברייתא 'אין עודיהו על מצחו', היה פשוט יותר: אינו על מצחו!

מתברר שהמילה עודיהו בעלת משמעות אחרת לחלוטין:
עודיהו = מלשון תכשיט 'עדי', ענידת תכשיט = עדייה 'וככלה תעדה כליה'

הציץ שימש כתכשיט: והנחתו על המצח מכונה 'עדייה',

כעת המשפט מובן וחלק:
עודיהו / אין עודיהו על מצחו