בדף ו למדנו שרבי זירא למד מדינו של בן בתירא שבועל נידה אינו כנידה ויכול לטבול בשביעי שלו שהוא יום שביעי לפרישתו ויכול לטבול מטומאת ספק נידה ( אפילו לשיטת רבנן ) בערב יוה"כ כטבול יום ולמחר יוה"כ עובד בטהרה גמורה
שהרי אם נחמיר עליו שבועל נידה כנדה ויטבול בליל יוה"כ ( שנדה טובלת בלילה ) הרי כיצד יעבוד למחרת והרי הוא טבול יום וחייב לחכות להערב שמש של יום השמיני

זוהי הבנת רב זירא
ויש לברר מדוע טבילתו בליל יוה"כ מחשיבה אותו כטבול יום לגבי יום השמיני
וכי אישה נדה אינה טהורה לאחר טבילתה בליל שמיני? לאחר תום שבעה ימים

אולי הפירוש הוא שאשה שטובלת בלילה לעניין קדשים היא טבולת יום ( שהיום נמשך אחרי הלילה ) וכך גם הבועל ?
אשמח לבירור