הנה דברי הבני יששכר, מאמרי חודש תשרי מאמר ח - קדושת היום, אות ד

מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פרהדרין,
הנה אמרו בגמ' [יומא ח ב] בלווטי היתה נקראת אך אח"כ (בבית שני) נשתנה שמה מתוך שמחליפין אותה בכל שנה כפרהדרין הללו וכו' שהכהנים הגדולים לא הוציאו שנתן שהיו בבית שני כהנים שאינם מהוגנים שנתמנו על ידי ממון, והנה יש להתבונן, התנא למה קראה בשם הזה שהוא לגנאי ולא קראה בשם החשוב שהיה לה בבית ראשון,

והנה לפי פשוטו
י"ל דאי הוה תנא בשם בלווטי (בשם שהיה בבית ראשון), סד"א דוקא בבית ראשון היו צריכין פרישה שהיה בקדשי קדשים הארון והיה בו קדושה יתירה, משא"כ בבית שני, ובפרט לריש לקיש דלמד לה מסיני [שם ג ב] שהיה בו קדושה יתירה, לזה אשמעינן התנא דגם בבית שני שכבר היה שם הלשכה פרהדרין צריכין ג"כ פרישה,

מיהו כל זה לא הונח לי דודאי גם בבית שני בימי יהושע בן יהוצדק ושמעון הצדיק לא היה עדיין שֵם הלשכה פרהדרין רק בלווטי והבן,
ונ"ל דאשמעינן בזה חיבת עבודת הקודש על ישראל אפילו על אותן שאינן מהוגנין כ"כ, דהנה הלשכה היתה נקראת פרהדרין מפני שהכהנים מתחלפין ומחליפין אותה בכל שנה, הנה מן התימא האיך השתדלו הכהנים להתמנות הלא ראו כי בנפשם הוא, והנה תראה שאעפי"כ מסרו נפשם על העבודה הגם שלא היו מהוגנים כ"כ, הנה מזה יתבחן חיבת עבודת הקדש על ישראל עם קרובו, והוא לריח ניחוח לפני ה' עד עולם.