כיצד הָיוּ הַלּוּחוֹת כְּתוּבִים. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. חֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה וַחֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה. הָדָא הוּא דִּכְתִיב וַֽיִּכְתְּבֵ֔ם עַל־שְׁנֵי֖ לוּחוֹת אֲבָנִֽים: חֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה וַחֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה. וְרַבָּנִן אָֽמְרִין. עֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה וַעֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה. הָדָא הוּא דִּכְתִיב וַיַּגֵּ֨ד לָכֶ֜ם אֶת־בְּרִית֗וֹ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה אֶתְכֶם֙ לַעֲשׂ֔וֹת עֲשֶׂרֶ֭ת הַדְּבָרִ֑ים. עֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה וַעֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אָמַר. עֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה וְעֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה. דִּכְתִיב וַֽיִּכְתְּבֵ֔ם עַל־שְׁנֵי֖ לוּחוֹת אֲבָנִֽים: עֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה וְעֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה. רִבִּי סִימַאי אָמַר. אַרְבָּעִים עַל לוּחַ זֶה ןְאַרְבָּעִים עַל לוּחַ זֶה. מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה הֵ֥ם כְּתוּבִים. טֶטְרַגוֹנָה.
חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. בֵּין כָל־דִּיבּוּר וְדִיבּוּר דִּיקְדּוּקֶיהָ וְאוֹתוֹתֶיהָ שֶׁלְתּוֹרָה. מְמוּלָּאִים בַּתַּרְשִׁ֑ישׁ. כְּיַמָּא רַבָּא.
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כַּד הֲוֵי מַטֵּי הָדֵין קִרְייָא הֲוָה אֲמַר. יָפֶה לִימְּדֵנִי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מַה הַיָּם הַזֶּה בֵּין גַּל גָּדוֹל לְגַל [גָּדוֹל] גַּלִּים קְטַנִּים כָּךְ בֵּין כָּל־דִּיבֵּר וְדִיבֵּר דִּיקְדּוּקֶיהָ וְאוֹתוֹתֶיהָ שֶׁלְתּוֹרָה.
לעומת דרשות אמוראיות אלו כותב רס"ג ( הפירוש המיוחס לו לספר שמות, הו"ל י. רצהבי בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' רא רב ואני מצטט חלקית בלבד, עיי"ש.

' ויש גוזרים חרות מן חתר נא בקיר ( יחזקאל ,ח,ח ) ועושים אותו במקום 'חתור' בסירוס אותיות. ויש אומרים שהכתיבה היתה נראית בהם מארבעה צדדים כמו טטרגונה ( ביוונית בעלת ארבע פאות ) ונראה לי שצורה זו היא הדומה ביותר ללוחות וזה לפי שהלוחות היו מאבן יקרה והכתב בהם היה אור, יתחייב שהאור יהיה בהם כמו עין מאירה בתוך אבן יקרה שתוכל לראות אותה בכל דרך שתסובב את האבן ופעמים רבות יהיה לאותה עין צורה מן הצורות ובכל דרך שתסובב את האבן תראה אותה צורה ישרה לא הפוכה והדמיון הוא מכח הבורא...