כידוע, הצטיינו ה'תנאים' של בתי המדרש בתקופת התלמוד בזכרון משובח שאיפשר להם לצטט על פה את המשנה, והדבר נצרך מאד שכן אחת הדרכים העיקריות לניתוח ופירוש משניות קשות להבנה היא ע"י השוואתן למשניות וברייתות מקבילות באותה המסכת ובמסכתות אחרות. הדבר נכון הן לגבי התלמוד הבבלי והן לגבי הירושלמי. בחינה והשוואה פשוטה מורה על כך. המילה תנינן בירושלמי מופיעה 770 פעם. המילה תנן בבבלי מופיע מעט יותר מ-1208 פעמים.