|
|
הגמרא מלאה בפתגמים מעניינים. לכבוד סיום המסכת, הינה כמה ממסכת פסחים: פסחים י״ב ב: מִכָּאן וְאֵילָךְ, כְּזוֹרֵק אֶבֶן לַחֵמֶת [=לנאד מים]. זאת אומרת - אם תעשה כך - זה לא יועיל בכלום, כאילו זרקת אבן לתוך מים, שהיא פשוט טובעת בלי להותיר שינוי. פירוש נוסף: כמו שכשמוסיפים אבן לבקבוק זה מעלה את גובה המים אך לא מוסיף מים. פסחים כ״ח א: אָמַר רַב יוֹסֵף, הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: כַּפָּא דַּחֲטָא נַגָּרָא — בְּגַוַּוהּ נִשְׂרוֹף חַרְדְּלָא [=הכף שעשה הנגר בתוכה ישרפנו החרדל]. אָמַר אַבָּיֵי: סַדָּנָא בְּסַדָּנֵי יְתֵיב — מִדְּוִיל יְדֵיהּ מִשְׁתַּלֵּים [=נגר עושה סד, בסד הוא יושב, שמגמול ידיו שלו משתלם עונשו]. רָבָא אָמַר: גִּירָאָה בְּגִירֵיהּ מִקְּטִיל — מִדְּוִיל יְדֵיהּ מִשְׁתַּלֵּים [=עושה החיצים בחיציו הוא נהרג, מגמול ידו משתלם עונשו]. זאת אומרת - אדם גורם רעה לעצמו על ידי מעשיו שלו: - הנגר אוכל בכף שהוא הכין את החרדל ששורף את לשונו. - הנגר עושה סד לשים בו רגלי אסירים, ובסוף ממלאכתו נוצר עונשו כשנמצא גנב ושמים אותו בסד שבנה. - עושה החיצים נהרג מהחצים שבנה. לכן, אומרת הגמרא לאדם, אם אינך רוצה להיתקל ברע - אל תיצור אותו, בגלל שאינך יודע מול מי הוא יופנה בבוא הזמן. לעוד פתגמים: https://www.sefaria.org.il/sheets/306721?editor=1 |