"אומרים שלימוד מסכת 'שקלים' זו סגולה גדולה לפרנסה טובה. אנחנו לא רגילים ללשון של הירושלמי, זה עולם חדש, מעין הצצה ייחודית לעולם אחר, כמו טיול מעניין במדינה לא מוכרת, קסומה ומרתקת…"

הרה"ג ר' מאיר שפרכר, מגיד שיעור ב'דרשו', לקראת לימוד 21 הדפים במסכת 'שקלים' במסגרת 'הדף היומי', עם עצות להתמודדות עם השוני החד מהתלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי

כ"ג אדר תשפ"א | יעקב א. לוסטיגמן

לקראת סיום מסכת פסחים, מתחילים רבים מהלומדים לדפדף מעט בין דפיה של מסכת שקלים, ומי שלא למד אותה בעבר, מרגיש מעט חוסר ביטחון לפני תחילתה של המסכת הלא מוכרת, שהוכנסה אומנם יחד עם התלמוד בבלי, אבל מקורה הוא בתלמוד הירושלמי, ולשונה שונה ובלתי מובנת, לכאורה, למי שהורגלו בלימוד התלמוד הבבלי לבדו.

פנינו לשוחח עם מגיד השיעור של 'דרשו', הרה"ג ר' מאיר שפרכר, שיספר לנו קצת על המסכת החדשה שאנו צפויים ללמוד בקרוב, ויסייע לנו לצעוד בבטחה בין בתריה.

"אומרים שלימוד מסכת 'שקלים' זו סגולה גדולה לפרנסה טובה", פותח הרב שפרכר בחיוך, "אם כן כדאי לנו לוודא שאף אחד לא נופל חלילה מהלימוד, ושכולנו ממשיכים הלאה ממסכת פסחים למסכת שקלים, כדי שנזכה כולנו לפרנסה ברווח בסייעתא דשמיא!

"הסיבה שבגינה נכנסה מסכת 'שקלים' לדפוס של התלמוד הבבלי, היא בגלל שהיא המסכת היחידה בסדר 'מועד' שאין עליה תלמוד בבלי, ולכן רצו מדפיסי הש"ס להשלים את החסר באמצעות הוספת המסכת מתלמוד ירושלמי.

"ובאמת זאת הזדמנות מיוחדת ללומדי התלמוד הבבלי. אנחנו בדרך כלל לא רגילים לפתוח 'תלמוד ירושלמי', ברוב הבתים אין בכלל תלמוד ירושלמי, ברוב בתי הכנסת יש רק סט אחד או שניים, מונחים בקרן זווית, ולא רבים מאוד הם הלומדים בתלמוד הירושלמי בקביעות.

"והנה עכשיו זימנה לנו ההשגחה העליונה, לכל עם ישראל, הזדמנות נפלאה, ללמוד מסכת אחת בתלמוד ירושלמי, ולראות בטוב ה'.

"הזוהר הקדוש אומר, שתלמוד ירושלמי זה כמו אור, לעומת לימוד תלמוד בבלי שנקרא 'ללכת בחושך'. ואכן בתלמוד ירושלמי הסוגיות הרבה יותר פשוטות ובהירות מהתלמוד הבבלי, בדרך כלל, יותר קצרות וממוקדות. יש משנה, הגמרא שואלת, עונה, מתרצת ומבארת ומיד ממשיכים למשנה הבאה. רוב הסוגיות הן קצרות, אין הרבה מה להסתבך.

"אלא מה? אנחנו לא רגילים ללשון של הירושלמי, זה עולם חדש, מעין הצצה ייחודית לעולם אחר, כמו טיול מעניין במדינה לא מוכרת, קסומה ומרתקת. צריך לעשות דרכון לפני שנכנסים לירושלמי, אולי אפילו דרכון ירוק…

"אציין עובדה מעניינת, שבמסכת שקלים שלנו יש 21 דפים, אבל אם תפתחו מסכת שקלים בדפוס של תלמוד ירושלמי, תמצאו בה 33 דפים. השינוי במספר הדפים, לא מגיע בגלל שאצלנו בבבלי חסר חלק מהמסכת, אלא שפשוט הדפים יותר צפופים, ויש יותר טקסט בכל דף בסדר של ש"ס וילנא, וצריך לקחת בחשבון, שכשאנחנו לומדים דף אחד במסכת שקלים בדף היומי, זה כמו שלמדנו דף וחצי של מסכת שקלים בתלמוד הירושלמי".

אולי תוכלו לתת לקוראים כמה עצות מעשיות, שיקלו עליהם בלימוד מסכת שקלים בפועל?
"כשאני למדתי מסכת שקלים, במחזור הקודם של 'הדף היומי', מסרתי את השיעורים מתוך הגמרא של 'מאורות הדף היומי'. יש להם בסוף ביאור נפלא עם הגמרא לפי גרסת הגאון מוילנא. למעשה הגר"א עשה המון תיקונים בגרסא של מסכת שקלים, והם מובאים ב'הגהות הגר"א' על הדף.

"מקובל ללמוד עם הגהות הגר"א, אבל זה קצת מסבך את העסק כשלומדים מתוך הגמרא, וכל הזמן מציצים עם חצי עין על הגהות הגר"א כדי לקרוא את הטקסט בצורה הנכונה. בחיבור של 'מאורות הדף היומי' מובא שם הנוסח של הגמרא עצמה, עם התיקונים של הגהות הגר"א, המשולבים לכתחילה בתוך דברי הגמרא, וזה מאוד מקל על הלימוד.

"צריך לדעת שה'תקלין חדתין' שזה פירוש של הגר"א, שנכתב על ידי תלמידו המובהק רבי ישראל משקלוב זצ"ל, הוא כמו הפירוש של רש"י על הש"ס, והוא מבאר את הפשט, לצד 'משנת אליהו', ששימש כמו תוס', וגם הוא מבוסס על דברי הגר"א כמובן.

"כמובן שבביאורים החדשים, כמו 'שוטנשטיין' ו'מתיבתא' או 'ושננתם' וכדו', אפשר למצוא ביאור לכל דבר ועניין וזה מקל מאוד.

"בסך הכל 'שקלים' זאת מסכת ממש מרתקת, עם הרבה אגדתות, הרבה מושגים חדשים ומעניינים, ובטוחני שמי שילמד אותה – יהנה מכל רג