הגמ' אומרת - תניא, רבי יהודה בן בתירא אומר: בזמן שבית המקדש קיים - אין שמחה אלא בבשר, שנאמר וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלהיך. ועכשיו שאין בית המקדש קיים - אין שמחה אלא ביין, שנאמר ויין ישמח לבב אנוש. ע"כ.

ותמהתי - מדוע לא נאמר שכעת שאין ביהמ"ק קיים - אין שמחה אלא בבשר [חולין, קרי סטייקים בלע"ז...] וביין? מדוע נפקד הבשר?