בשוטנשטיין ביאר ביאור שאחה"מ נראה לי כשגוי, אשמח לשמוע שאני טועה, ולהבין נכון את שאלת הגמ'.

על דברי הגמ' "והא כולם ששחטו ושחט רבן עליהן יוצאין בשל רבן, דבסתמא, וקתני חוץ מן האשה מפני שיכולה למחות"
ביאור השוט': "משמע: חוץ מן האשה שאפילו בסתם אינה יוצאה בשלו, הואיל ויכולה למחות. ושוב קשה מדוע נותנת הברייתא טעם 'מפני שיכולה למחות' (בפירוש), אם הדין הוא שאפילו בסתם אינה יוצאת בשלו?" עכ"ל.

ולכאורה לא זאת השאלה, אלא השאלה היא שהיות ומדובר בסתמא, ולא מיחו, מדוע אומרת הברייתא שהאשה [וכל דדמי לה] אינה מנויה מן הסתם עם הבעל, היות ויכולה למחות, והרי קודם לכן אמרת שבסתמא היא מנויה עמו!