רַבִּי מֵאִיר סָבַר וְאָכַלְתָּ זוֹ אֲכִילָה וְשָׂבָעְתָּ זוֹ שְׁתִיָּה.
פלא הדבר בעיני. ברוב רוב רובם של מופעי השורש 'שבע' במקרא ( מעל עשרה מופעים ולא ספרתי ואני מתעצל לצטט את כל הפסוקים. יחפשו הקוראים בספריה הוירטואלית ב'סנונית' וימצאו כמוני ) ) המשמעות נוגעת לאכילה ושובע ממנה ולא לשתיה. רק במעט מאד מופעים השורש 'סבא' מתיחס לשתיה. רק במקרים בודדים ( לא יותר מ-2-3 ) במקרא קיים מופע של 'שבע' ביחס לשתיה.
מניין אפוא למד ר' מאיר שמשמעות המילה 'ושבעת' נוגעת לשתיה ?