להא שמעתתא, ופירש"י דרבי יוחנן. ורבינו חננאל פי' דרבי אבהו אמר רבי יוחנן.
ומנין זאת לרש"י.
ואולי אמר גם את שיטתו של זעירי.
וא"ת אה"נ אז מה בא רש"י להשמיענו באומרו "לרבי יוחנן".
כי הקושיא של אביי יכולה להיות על שניהם, ולא רק על רבי יוחנן.
רבי יוחנן סובר שרק בנזיר מצטרף איסור להיתר. וזעירי אוחז שבכל מקום שכתוב "כל". ולכך גם בחמץ ושאור של מזבח.
אבל בשאר איסורים שלא נאמר כל גם זעירי יסבור שלא אומרים שהיתר מצטרף, ומקום יש לקושייתו של אביי