ר' יהודה אומר במשנתינו שקומץ (וה"ה מנחת כהנים) שנתערב במנ' כהן משיח או במנ' נסכים פסולות (כך הסכימו רשי ותוס' ששתיהן פסולות) שבולעות זו מזו. רשי מסביר שהבעיה חיסר שמנה של הרכה וריבה שמנה של העבה.

ולכ' בגמ' סוף עמ' ב' מבואר משהו אחר. דהשמן של הרכה חודר לתוך הקומץ ומתבטל שם על ידי הסולת. זה נראה טעם אחר. וגם לפי זה מה הבעיה של הקומץ.

אמנם כנראה שניהם צריכין זה לזה ומה שזה נועל זה פותח. על ידי שהשמן של הרכה מתבטל בקומץ, לכן נחשב חיסר שמנה של הרכה, ומהאי טעמא זה נחשב ריבה שמנה של העבה, כיון שנכנס לתוכו עוד שמן שמתבטל אליו ומפסיק להתייחס לרכה שבצידו. והבן.