בדף כג. ותנן מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה
ופי' רש"י בד"ה מערבין לנזיר- עירוב תחומין ביין אע''פ שסעודה שאינה ראויה לו היא הואיל ואי מתשיל אנזירותיה שריא ליה מערבין, וכן לישראל בתרומה דאי בעי מיתשל עליה דתרומת טעות אינה תרומה והדרא לטיבלה והדר מפריש עלה מינה ובה.
וזה תימה שכך בי' רש"י
שהרי בעירובין מבואר שטעמא דרבנן משום דאע"ג דלא חזי לי' אך חזי לאחריני ובזה פליג שם סומכוס וס' דבעינן דדוקא יהא חזי לי' ודוקא בנזיר ביין דמצי לאיתשולי משא"כ בתרומה לא יועיל לו אף אי מיתשיל
ונמצא שמה שבי' רש" אינו הפשט לא לפי רבנן ולא לפי סומכוס
ומדוע רש"י שינה מהמבואר בעירובין
אני לא זוכר כרגע מקומות ספציפיים לדבר זה שרש"י משנה הפשט באזכורים שמופיעים ממסכתות אחרות, אך כמדומני שכבר נתקלתי בענין זה
מה הפשט?