אָמַר רַבִּי זֵירָא אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא אֵין סוֹפְגִין אֶת הָאַרְבָּעִים מִשּׁוּם עׇרְלָה אֶלָּא עַל הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים וּמִן הָעֲנָבִים בִּלְבַד וְאִילּוּ מִתּוּתִים תְּאֵנִים וְרִמּוֹנִים לָא מַאי טַעְמָא לָאו מִשּׁוּם דְּלָא קָאָכֵיל לְהוּ דֶּרֶךְ הֲנָאָתָן
האם גם כיום נחשב מיץ רימונים 'לא דרך אכילתו להנאתו' או שכיום השתנו הדברים כי בכל חנות מזון ניתן למצוא מיץ ותרכיז ויין רימונים ?
ובתור רופא, 'אגניב' שאלה נפרדת נוספת :
כידוע לתרופות שונות שאינן טעימות, הניתנות בשתיה ( בסירופ או בנוזל אחר ) מוסיפים משפרי טעם שונים. למרות זאת, יש מטופלים רבים שטעמן של תרופות כאלו עדיין דוחה לגביהם. האם נחשב הדבר שמשפרי הטעם גורמים להן להיחשב לגורמות הנאה או ש'הנאה' כזו אינה באה להנות אלא רק למנוע דחיה כדי שהחולה יטול את התרופה ?