מפסוק זה לומדים לר' חנין דין צירוף כלי מהתורה.
כי המילה "אחת" מיותרת, והלא כתוב "כף" בלשון יחיד. אלא אחת בא ללמד שכל מה שבכלי אחת הוא.
יש לי ב' קושיות בזה אחת ראיתי ששואלים אבל לא ראיתי תירוץ שמספק אותי, אולי לאחד החכמים פה יהיה תירוץ טוב יותר. והשני לא ראיתי ששואלים.
א. למה הגמ' לא לומדת צירוף כלי מהפסוק הנאמר לפני זה "קערת כסף אחת".
ב. הרש"ש כותב בבכורות מ"ח כלל [ומזה מחדש שם חידוש עצום], שהגמ' תמיד מביאה פסוק עד המילה אותה היא דורשת, ואם כאן הדרש הוא מהמילה "אחת", אז מדוע הגמ' מביאה את כל הפסוק "כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת", והלא הלימוד הוא מ"האחת".
על קושיא א' ראיתי הרבה תירוצים, אבל לא באתי על סיפוקי, מלבד תירוץ אחד של המשך חכמה בפרשת נשא שהוא דיוק מעניין בפסוק, שלפי תירוץ זה גם יתורץ הקושיא השניה שלי.
אני יביא זאת בס"ד בהמשך היום, אבל תחילה אולי חכמי הפורום יעלו במצודתם תירוצים טובים יותר.
יישר כוחכם