חתם סופר מסכת פסחים דף ג עמוד ב
כגדי מסנקן.
נלע"ד דשניהם לדבר א' נתכוונו בשידוע מ"ש אלו ואלו דא"ח ואין בכל התו"ה ד"א לבטלה ע"ד ועליהו לא יבול ומה שנראה עתה נגד הסברא מ"מ יהי' אמת במק"א ובגלגל אחר וזה השיג לפי דעתו וזה לפי דעתו עי' מזה בביאור בס' יערות דבש וע"כ דמהו לדבר אחר מסנקן כמ"ש חכמי' ע"כ נקרא שמו חזיר שחוזר להתירו וחזיר מיער בעין יהי' לעתיד חזיר מיאור באלף וכל ביבשה טמא בים טהור וע"כ אמר שנעשה עיף ויגע מהפלפול להגיע אל האמת והוא רק כדבר אחר שגם הפסולת שהוציא אמת הוא במקום אחר ואינינו לבטלה ואידך בחר לשון ערומי' דמ"מ חזיר מאוס הוא עתה ע"כ כנהו בשם גדי כי אעפ"י שפשוטו הוא גדי עזים ממש מ"מ מרמז נמי על המזל הנקרא גד גדי שהופך ומגלגל תמיד כל היום פעם זה למעלה וזה למטה ופעם בהיפך וע"ז הרמז הקריבו פסחיהם גדי כי הטלה ידוע שירמוז על בטחונם של מצרי' במזל טלה והקב"ה שדדו אך גדי אין בו כונה אם לא כנ"ל שפי' מזל בעצם ואולי ירמוז עוד כי גדי עזים הוא חלקו של עשו וס"ם איש שעיר ושעירים ירקדו שם ומש"ה פירושו מזל כי הוא מסטרא דדהו אבל הישראל הם למעלה מהמזל והשעיר יתהפך לטוב באמת כי זהו חזיר מיער שיתהפך ליאור ע"י הפוך עין דכתונת עור לאלף אור כידוע: