תקוע הגלילית הלא היא כנראה חורבת שמע שבהר מירון. אינני יודע היכן בדיוק לידה מצוי המעיין המתואר בגמרא, ברם אם אני מבין נכון, בשעת הסכנה, ישבו במקום לא רק יהודים אלא גם גויים ולכן היה מסוכן ליהודים שם, אך לא ברור לי מדוע לא עשו שם 'עירוב' כבימינו, ולכן יש דיון על העברה על גגות חצירות וקרפיפות, האם בגלל הגויים ששם או בגלל שעדיין לא היתה נהוגה התקנת 'עירוב' של צורות הפתח כבימינו. ( אני משער שהכפר היה פרוז וללא חומה... )
אשמח אם יאירו את עיניי.
אגב, בויקיפדיה בערך תקוע הגלילית מובא רק :
במורד אפיקו של נחל מירון, לצד החניון בגדתו הדרומית של הנחל נמצאת טחנת קמח ישנה ששימשה לטחינת קמח בכח מי מעין מירון עד תחילת המאה ה-20.
לא ברור לי איך נמחק כל שריד לישוב שהיה צריך להיות רציף עם גגות קרפיפות וחצירות עד המעיין, מחורבת א שמע שמצויה במרחק די גדול מהמעיין.
לכן אינני מבין בדיוק את המציאות המתוארת של הליכה למעיין בשבת לטבול.