"אמר רב: משום דאיכא למימר מנחת העומר תוכיח שאסורה להדיוט ומותרת לגבוה. מה למנחת העומר שכן מתרת חדש? בשביעית. שביעית נמי שכן מתרת ספיחין בשביעית? כר' עקיבא דאמר ספיחין אסורים בשביעית".

תירוץ הגמרא: בשביעית, הכוונה שבשביעית אין לנו כלל תבואה של חולין מהחדש שהעומר צריך להתירה. הרי התבואה לא גדלה מאליה כמו פירות האילן ובשביעית לא זורעים ולכן אין תבואה כלל.

נשאלת השאלה, אם אין תבואה כלל, מאיפה מביאים שעורים מן החדש עבור מנחת העומר?
היה מותר לזרוע שעורים בשביעית עבור מנחת העומר?
הרי הקצירה דוחה את השבת, כך שמסתבר מאד שזה גם ידחה איסורי שביעית.

לגבי לחם הפנים ושאר המנחות מסתמא אגרו קמח בשנה הששית עבור השנה השביעית, אבל מנחת העומר חייבים להביא דוקא מן החדש שצמח בשנה השביעית.