דּאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר פָּפָּא לֹא נֶעֱנַשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁבִּיטֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל לַיְלָה אַחַת מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְגוֹ' וּכְתִיב וַיֹּאמֶר (לוֹ) כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה' עַתָּה בָאתִי וְגוֹ' אָמַר לוֹ אֶמֶשׁ בִּיטַּלְתֶּם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וְעַכְשָׁיו בִּיטַּלְתֶּם תַּלְמוּד תּוֹרָה עַל אֵיזֶה מֵהֶן בָּאתָ אָמַר לוֹ עַתָּה בָּאתִי מִיָּד וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתוֹךְ הָעֵמֶק וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מְלַמֵּד שֶׁהָלַךְ בְּעוֹמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה וּגְמִירִי דְּכׇל זְמַן שֶׁאָרוֹן וּשְׁכִינָה שְׁרוּיִין שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָן אֲסוּרִין בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה

קשה היה ללומדי ביהמ"ד בתקופת האמוראים עם העובדה שבספרי המקרא, בנביאים, כמעט לא נזכר קיום מצוות או לימוד תורה, בודאי שלא באינטנסיביות שהיתה בימיהם ואצלם, להיפך, הרושם הראשוני העולה מסיפורי המקרא הוא שהלילה נועד לשינה ולא ללימוד.
בפרקים ה-ו ביהושע, אין שום זכר ללימוד תורה, לא של יהושע ולא של העם, להקרבת קרבנות התמיד או לבעיה של פו"ר. לא נזכר שהחיזיון עם שר צבא ה' התקיים בלילה או ביום, ולא נזכר שום קשר לאורך חייו של יהושע, וכל הדו שיח אינו ברור כלל בפשוטו של מקרא.
מה שכן כתוב הוא שבסיום יום ההקפות הראשון של יריחו, העם שב למחנה ולן במחנה וכן בכל יום העם שב למחנה. שום דבר נוסף - וזה כמובן מאד מטריד, וכי יתכן שהמקרא כותב בפשטות שכולם הלכו לישון בלילה - וכי בשביל זה צריך לציין זאת ?.
רק מתוך השוואה לשני פסוקים המופיעים במלחמת העי, שבאחד כתוב שיהושע לן בלילה בתוך העם ובשני שהוא הלך בתוך 'העמק', ובגלל הדמיון בין שני פסוקים אלו, יכול היה ר' יוחנן ליצור השוואה ולומר שגם ביריחו הדברים קשורים ללילה, ללינה באותו מובן, ובגלל החלפת הלינה בהליכה והעם בעמק, שהן מלים דומות, לומר שגם לינה היא לשם עניין של הליכה והליכה כמו הלכה והלכה היא תוצאת לימוד, והעמק הוא דבר עמוק כמו שהלכה מצריכה לימוד מעמיק ( ראו כמה השוואות והדמיות רחוקות נצרכו למדרש זה ). אם בלילה עסקינן צורפו לעניין העובדה שהלילה הוא זמן המתאים לפו"ר ואינו מתאים להקרבת קרבנות התמיד, כדי שגם עניינים אלו יצורפו.
אלא מאי ? עצם ההיזקקות למדרש הרחוק מהפשט מצביעה על הבעיה שהטרידה את הלומדים וכנ"ל.
כללו של דבר : במקום להסתיר את הבעיה המדרש מאיר את הבעיה.
אגב, אני ממליץ לראות את שיעורו המצויין של פרופ' אליהו עסיס על פרק ו ביהושע
ב'אתר התנ"ך' של מכללת הרצוג.