בדף היומי היום נידונו הן 'קרנות' והן 'סביב' :
וְעָשִׂיתָ אֶת-הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ. ב וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ תִּהְיֶיןָ קַרְנֹתָיו וְצִפִּיתָ אֹתוֹ נְחֹשֶׁת.
קרן היא גם קרן זוית היא פינה. מה ההבדל במשמען שהצריך לכתוב וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו ?
פנה מלשון פנ, פנים ופני-ה, כלומר צד וצדדים, כי בפינה מתחברים בקרן הזוית שני צדדים ונקודת חיבורם בחוד הזוית היא הפינה והיא קרן הזוית. זהו גם המקום שההולך בצד אחד ועובר לצד השני סב על עקבו כלומר מסתובב מכיוון הליכתו לכיוון השני, לכן כשכתוב שיש לזרוק 'את הדם על המזבח סביב', הכוונה היא בקרנות ובפינות כי בהן הכיוון סב, פונה ומסתובב, מכיוון אחד לכיוון שני.
אך הקרן אינה רק הפינה והזוית, היא גם בליטה כלפי מעלה, ויורדת היא עד למטה לארץ, לכל גובה המזבח, וחלולה היא לכל גובהה, בולטת למעלה כקרנו של שור, כדי להדר את המבנה כולו, והמשכיות הן הקרנים לרגלים עד למטה לארץ לכן ארבע הן כרגלי השור. וחלולות הן כקרן שאפשר לתקוע בה, ותפקיד החלל לקלוט נוזלים המגיעים אליה ולאפשר להם ירידה מטה עד הארץ.
ולא רק עניין משמעי הוא, כי באותיות המאושרות, אף האותיות בצורתן מורות על עניינה של הקרן, כי שלוש האותיות ק'ר'ן' מורות על תכונותיה : ה-ק' מורכבת מקרן זוית כמו ה-ר' שאחריה אבל גם בתוספת ה-ן' באות אחת, כלומר מילויה כתחילתה, וה-ן' עצמה מורה שיורדת היא עד למטה לארץ ולתוכה, והר' מורה שהיא בראש.
לעומת זה קרנים וקרינה אינם שמות מהותיים אלא מושאלים מושלכים, כי כשם שקרן השור יוצאת ממנו אף שמקורה בו, כך כל קרן אור יוצאת ממקור האור, אך אין שם זה מתאר את הקרן עצמה
וכך גם בקרן ורבית, השם קרן מושאל מושלך, כי הקרן היא כאמור כעין שופר חלול עמוק בו מניחים את הכסף לשמירה, ורק מה שמרובה ממנה אינו נכלל בה והרי היא רבית.