הגמרא השלנו שואלת
נראה צנון, נראה סם חיים !
והא תניא
נראה צנון, נראה סם המות ?

לא קשיא
כאן בעלין כאן באמהות
כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים !

למה לא מתרצים תרוץ שלישי....
כמו בברכות נז :

תנא דבי ר' ישמעאל
למה נקרא שמן קשואים מפני שהן קשים לגוף כחרבות
איני והכתיב {בראשית כה-כג} ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך אל תקרי גוים אלא גיים וא''ר יהודה אמר רב אלו אנטונינוס ורבי שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים
לא קשיא - הא ברברבי הא בזוטרי

וכ"כ נשאל הפוך.
למה הגמרא שם לא מתרצת את שני התרוצים שלנו.
קשואין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים
לא קשיא - הא ברברבי הא בזוטרי

ולפני שעשיתי "שליחה".
עיינתי שוב בתוס' כאן ד"ה כאן
שמביא את השאלה דוקא מע"ז דף יא
כאן בעלין כאן באמהות כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים. פ''ה דעלין קשין ואמהות יפין אמהות שרשין בימות החמה יפין שמצננין הגוף בימות הגשמים קשין משמע לפירושו דעלין לעולם קשין ואפי' אמהות אינן יפין אלא בימות החמה ותימה דבפרק קמא דע''ז (דף יא.) אמר גבי אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל שלחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים ונראה לפרש דכאן בימות החמה וכאן בימות הגשמים כלומר עלין ואמהות חד מעלי בימות החמה וחד מעלי בימות הגשמים ואית ספרים דגרסי ואיבעית אימא הא והא בעלין אבל באמהות לעולם מעלו:

ואכתי קשה