במשנה נאמר: אין חולקין את החצר - עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה. ולא את השדה - עד שיהא בה תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה; ר' יהודה אומר: עד שיהא בה תשעת חציי קבין לזה ותשעת חציי קבין לזה. ולא את הגינה - עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה; ר' עקיבא אומר: בית רובע.
ואצלנו בסוגיה נאמר: ולא את השדה - עד שיהא בה תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה כו'. ולא פליגי, מר כי אתריה ומר כי אתריה.
למה הגמרא נדחקת לומר "ולא פליגי וכו'" - מה גרם לה לומר שר' יהודה לא חולק על ת"ק כפי שנראה לכאורה בפשטות מהמשנה? ואגב - המשנה לא טענה "ולא פליגי" על דברי ר' עקיבא שבהמשך המשנה. אז למה על ר' יהודה כן טענה כך?
טוען....
הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים:
משתמש מחוברמומחהמנהלתקנון הפורום