דעובדא הוא בדורא דרעותא לשון ים הנכנס לחצר הוה ואתא לקמיה דרב יהודה ולא אצרכיה אלא פס אחד. מפרש רש"י: ומותר למלאת מן המים לפנים ממקום המחיצה ולא אמרינן קא ממלא מכרמלית לרה"י.
האם כוונת רש"י שיש למים האלו ממש דין כרמלית כו הים אליו הם מחוברים, והזורק לשם מרה"ר יהיה פטור?
או - וכך נראה לי פשוט - שרש"י קורא לזה כרמלית כי אסור לטלטל שם מדרבנן, אבל ודאי שלעניין הוצאה הוי רשות היחיד גמורה.