האם אפשר לברר את הצורה המדוייקת של המכנסים בלשון הקודש. (מישהו טען על פי תפארת ישראל שאין ראיה שהיו להם שני שרוולים כמקובל, אלא כמו כיס עם שני נקבים למטה).

רש"י בשבת צב,ב על אשה החוגרת בסינר מסביר: סינר - כעין מכנסיים קטנים, וחוגרת אותו לצניעות. וכעי"ז גם בב"ק פב,א על תקנת עזרא שתהא אשה חוגרת בסינר משום צניעותא, פירש רש"י: סינר - דוגמת מכנסים קטנים. משום צניעותא - להתרחק מן העבירה.

בתרגום יב"ע שמות כח,מב תרגם מכנסים – אוורסקין. ובויקרא ו,ג תרגם אוורקטין. ובויקרא טז,ד אוורקסין


בקדמוניות היהודים ספר ג' עמ' 89: היה לובש בראשונה מה שנקרא מכנסים, מלה זו פירושה חגורה שהיא אזור עשוי בוץ משזר, שעוטף את הערוה סביב ושנכנסות בו הרגלים כבמכנסי רכיבה. גזורים הם לאמצע הגוף ומעלה וסופם מגיע עד לירכיים ונהדקים סביבן הדק היטב".
בהערות שם מצויין על 'מה שנקרא מכנסים' למקור היווני

במאירי נדה יג,ב: ומה שנצטוו בבגדי כהנה בעשית מכנסים בין לכהן גדול בין לכהן הדיוט עשויות היו כמין פמלניא של פרושים ר"ל כמין סינר שהפרושים עושים במקום מכנסים שלא להתחמם בכריכת בגד והיו באות למעלה עד המתנים למעלה מן הטבור ולמטה עד סוף הירכים שהן הארכובות ושנצים יש להן שקושרין בהן שני הצדדין אחר שכירכו עצמן בהן ואין להן בית הנקב ובית הערוה ר"ל שיהו הנקב והערוה נסמכים לבגדים אלא שהיו מקיפות העגבות כאדם שכורך עצמו בסודר