הבה נניח שקיימת מחלוקת תנאים באחד ממקורות חז"ל ( ש"ס , מדרש הלכה ).
חשוב לציין שבכל כתבי היד של מקור זה נוסח המחלוקת זהה.
מדובר בשני תנאים החלוקים ביניהם במחלוקות רבות על פני הש"ס והמדרשים. מהשוואת המחלוקות השונות עולה שקיימת אצל כל אחד מהם שיטה, לפיה הם פוסקים בצורה עקיבה וקבועה בכל המקומות.
ואילו במחלוקת המדוברת מתברר שהם פוסקים בדיוק הפוך מבכל שאר המקורות.
האם ניתן להציע במקרה כזה שמדובר בשיבוש של היפוך, או שללא בסיס טכסטואלי, כלומר ללא שבחלק מכתבי היד יימצא נוסח הפוך של המחלוקת, לא ניתן יהיה לקבל הצעת שיבוש כזה ( ויש לציין שפרשני המקור כולם לא התייחסו לשאלה זו, קרוב לודאי מפני שלא התייחסו לשאלת השיטות בכלל אם לא עלתה שאלת סתירה בדעת אחד התנאים להלכה, כמצוי במקומות רבים בש"ס )
בכוונה אינני מציין בשלב זה באיזו מחלוקת מדובר והיכן, כי רצוני להשתמש בטיעון השיטתיות של חז"ל כדי להוכיח שהמתודולוגיה המקובלת באקדמיה, לפיה רק בהינתן בסיס טכסטואלי לנוסח כלשהו ניתן להוכיח שיבוש, היא מתודולוגיה שגויה מעיקרה, באשר היפוך שיטות תנאים יכול ג"כ בעצמו ולבדו להוכיח זאת.
אשמח לקרוא : מה דעת הקוראים המלומדים בעניין ?