"ומה שבת שהיא חמורה , מילה דוחה אותה , צרעת לא כ"ש (שמילה תדחה אותה)...הדר קאמר , ממאי דשבת חמירא (מצרעת) , דלמא צרעת שכן דוחה את העבודה ועבודה דוחה את השבת"

א. מילה - 1. ביטולה בכרת 2. נכרתו עליה יג בריתות.
ב. שבת - 1. חילולה בסקילה 2. שקולה כנגד כל המצווה 3. יש בה עשה ול"ת
ג. צרעת - 1. ביטולה במלקות 2. יש בה עשה ול"ת

יש כאן שילוב
מילה דוחה שבת למרות שעונש ביטולה קל מעונש ביטול השבת (פשוט שחמורה מצרעת)

שבת חמורה מצרעת לאור הנתונים הנ"ל אבל מפני ק"ו , יש הו"א שנחשבת לקלה יותר מצרעת היות וצרעת דוחה עבודה הדוחה את השבת (מתאים רק אליבא דרבה בשם ר"י(תוס')). עד כדי כך כוחה של מדת ק"ו כדי "לייצר" כזו הו"א ומדוע העונש המבטא את חומרת המעשה אינו מהווה שיקול לפרוך את הק"ו ?

האם ההבנה נכונה ?