אונאת דברים - "וכן לא יאמר אדם לסוחר: בכמה חפץ זה? כשאין בכוונתו לקנותו".
בהכרח צריך להבין שההקזה , מוכרחת במקרה דידן ואולי הגדרתו כחולה שאיב"ס ואונאת דברים אינה עומדת בפני מצבו הגופני (שאם אין לו , לא יקיז ולא יכשל באונאת דברים).

לחילופין , האם ניתן להגדיר פעולה זה שלא כאונאת דברים ?