קי:

לירקונא תרין בשיכרא ומעיקר ואי לא לייתי רישא דשיבוטא דמילחא ולישלוק בשיכרא ולישתי ואי לא לייתי מוניני דקמצי ואי ליכא מוניני דקמצי לייתי מוניני דנקירי וליעייליה לבי בני ולישפייה ואי ליכא בי בני לוקמיה בין תנורא לגודא

רש״י ד״ה ואי לא - דלית ליה אי נמי עביד ולא אהני:

לכאורה קשה מדוע חוזר ומפרש כאן מה שכבר פירש בתחילת הסוגיא בדף קט:

ונראה שכוונתו שלא נטעה ונפרש ׳אי לא׳ היינו שלא אהני דאת״ל הכוונה דלית ליה הול״ל ׳אי ליכא׳ ודו״ק

אולם זה קשה לי מנא ליה לרש״י שהכוונה ב׳אי לא׳ כאן הוא גם דלית ליה, אולי הכוונה רק שלא מהני וצ״ע.