א. שנוי נוסח ברש''י פא. ד''ה והא קייל (תלאי..) ובדף פ: ד''ה למימרא (גמי..)

ב. היה מקום לומר שמח' ר''י רבנן (ורבי נחמיה) אינה כללית לגבי שיעורי שבת אלא מקומית לגבי שימוש הגמי, העצם וסיד. כמו שהיום מסתמה יהיו מחלוקתות בשיעורים האלו לפי השימוש.
וכמו רפרם שאמר בהמשך כמח' באתרוג כך מח' באבנים מקורזלות, ואם אין זה רק עניין מקרי נראה ששיעור כביצה מדבר יותר לר''י ושיעור כאגוז לר''מ